עירום אומנותי מודרני בצילום סטודיו -צילומי נשיות

מושג העירום בעולם האומנות כמו גם דמות האשה מופיעים לאורך כל ההיסטוריה, החל מימי פרה-היסטוריה עד לאמנות בת ימינו, אשר מתבטאת בעיקר בצילום. הדמות העירומה באמנות שיקפה בדרך כלל, למעט יוצאים מן הכלל, סטנדרטים חברתיים של אסתטיקה כמו גם מוסר של תקופת זמן מסוימת בציור, בפיסול ולאחרונה בצילום. בדיוק כמו בהיסטוריה האנושית, דמות העירום האנושית הייתה אחד הנושאים העיקריים בתולדות האמנות עבור אמנים. עירום אומנותי נמצא בפסלים וציורים פרה-היסטוריים ולאורך כל התקופות מאז. העירום הגברי היה נפוץ יותר בתחילת הדרך, במיוחד ביוון העתיקה. כיום החברה ומוסר הערכים והשקפת החיים התפתחו, ועמם גם העירום הנשי באמנות, אשר לאחרונה זוכה לייצוג והערכה גבוהה יותר. עולם האומנות עבר אבולוציה יחד עם עולם בני האדם, ואומנות הפכה להיות נכס פרטי אישי נפוץ יותר מבימי קדם, שם פורטרט עצמי היה נחלתם של העשירים בלבד. עם זאת מופע העירום האומנותי בעבודות מעולם הצילום ובייחוד צילומי סטודיו בנושא עירום אומנותי נשי הפכו מבוקשים יותר ויותר כאשר אלמנט המיסתורין והתשוקה מובילים . יחד עם זאת שום דבר אינו באמת שטחי, בייחוד לא בעולם האומנות ... וסיבות רבות ונוספות לקיום צילומי נשיות החלו להתבסס בחברה של ימינו. נשים רבות מספרות על התרומה הגבוה שיש לצילומי נשיות ועירום אומנותי לשיפור הבטחון העצמי ותחושת הערך העצמי שלהן . האפשרות לראות ולהראות דרך העדשה בעירום, בין אם חלקי או מרומז אפשרה לנשים הצצה לאיך הן נראות דרך משקפי האומנות. פתיחת הדיאלוג בין הגוף למצלמה ולצלמת האמנית מייצר הרמוניה המגיעה לידי ביטוי בתמונות .

בנוסף לידע בנושא אנטומיה מבנה גוף וטווחי תנועה, על הצלמת להיות מקצועית ורגישה שכן צילומי נשיות ועירום הם מעמד חשוף ומרגש עבור המצולמת, ישנו קו דק המקשר בין יחס חם עוטף ומכיל למקצועיות בהנחייה ושימת דגש על מנחי הגוף .